צופן האקלים והתודעה
צופן האקלים, המנצח על עונות השנה, התפתח עם החיים במשך מיליארדי שנים. כמו אלכימאי אוהב, הוא טווה את הקשר בין אדמה, אוויר, אש ומים, ומעניק את מתנת החיים לכדור הארץ ולכל יושביו. אינטליגנצייה מורכבת זו, מזינה את מערכת היחסים הבריאה בין כל החלקים בתוך מערכת החיים המחוברת שלנו.
התייחסנו אל האקלים כדבר מובן מאליו. התערבנו בצופן מופלא זה , ויצרנו הרס וחורבן במערכת החיים. ההרס כתוצאה משינוי האקלים משקף את הזנחת האנושות את המירקם העדין של החיים. זוהי מחלה שנובעת מחוסר כבוד למערכות יחסים - תוצאה של תפיסת נפרדות, זכויות יתר ושליטה. שינוי האקלים במובן זה, הוא ביטוי קשה ורב עצמה המהווה קריאת השכמה אבולוציונית ללמוד מצופן האקלים על תודעה מכבדת ובריאה.
כמו שתסמינים שונים בגוף האדם חושפים הרבה מידע על המודעות של האדם ועל הרגליו, ההתחממות הגלובלית היא ההיזון החוזר המשקף את מצב התודעה הקולקטיביות שלנו, ואת ההשפעה של התנהגותנו כלפי הגוף הקולקטיבי שלנו. העמדה שלנו כלפי האדמה היא כמו זו של טפילים, בעלת אופי סרטני וניתן לדמות אותה למחלה אוטו-אימונית התוקפת חלקים של העצמי, בעוד שאינה מזהה אותם כחלק מאותו עצמי. בעולם מקושר הדדית, אין מנוס מכך שנהרוס את עצמנו יחד עם מה שאנו הורסים. אין מקום "אחר" שאליו נוכל לייצא את ההרסנות שלנו.
בעוד המדע מתחיל לשים לב לרבדים העדינים של הקיום, אנחנו מבינים עד כמה מעט אנו יודעים על הקשרים ההדדיים והסמויים של כל חלקי הבריאה.
אנו יודעים כי ניתן לראות ביערות את הריאות של כדור הארץ. בדומה לכך אנו יכולים להניח כי גם למינרלים, לאוקיינוסים, לבעלי חיים, לציפורים, ולמיקרו-אורגניזמים יש תפקידים פלנטריים חיוניים באותה המידה. קוד האקלים אינו מציית לגבולות מלאכותיים שנוצרו ע"י בני אדם, כאשר הוא מווסת ומזין את כל החלקים של המערכת האקולוגית, ביצירת תנאים לחיים שופעים.
לנוכח משבר האקלים, פעילי סביבה קוראים להפסקה מיידית של פעילות תעשיות הדלק הפוסילי ותעשיית חקלאות בעלי החיים הנחשבים כגורמים עיקריים לשינוי האקלים ולחורבן הפלנטה. תעשיות אלו מהוות דוגמא ליחסים האכזריים וחסרי האחריות שלנו עם האדמה. הפסקת פעילות תעשיות אלה מהווה תנאי הכרחי להיפוך מגמת שינוי האקלים, אך היא אינה מספיקה. מחלת שינוי האקלים נובעת מהתפיסה הבסיסית של כל התעשיות הפועלות נגד מערכות החיים. תפיסה זו יש לעקור מהשורש. כל עוד קיימת תפיסה שמאפשרת דיכוי וניצול תהיה מחלה במערכת.
השפות הפוליטיות והכלכליות שלנו אינן שפות של חיים, ואנחנו לא יכולים להעמיד פנים שנוכל לרפא את האקלים באמצעות שפות הורסות חיים אלו. קיימת הכרה כי "גישת הקיימות " לא יכולה להיות יעילה בהיפוך מגמת שינוי האקלים.
המושג פיתוח בר קיימא מושרש בתוך תפיסה של פירוד, שליטה וניצול. בעוד רבים משתמשים במונח בדרכים חדשניות לטובת כדור הארץ, הויכוח המרכזי, לעתים קרובות, מתמקד בשאלה כיצד ניתן להמשיך לנצל,ככל האפשר את משאבי האדמה, בצורה "מקיימת", תוך ניסיון להשיב לה כמה שפחות. המדיניות פועלת בצורה גלויה לניהול הפגיעה הבלתי נמנעת מתוך העמדה הנצלנית, תוך שהיא מותירה את התפיסה הבסיסית של ניצול כמו שהיא. זוהי גישה שלא מסלקת מהמערכת את הדיכוי, התחרות והפשרות, אלא מטפלת בתסמינים של המחלה תוך השארת הסרטן במערכת.
תוצאות שלכאורה נקראות "מקיימות", אשר ניזונות מאינפורמציה מדעית אקולוגית, הן לרוב תוצאות הנובעות ממשא ומתן המבוסס בעיקר על אינטרסים כלכליים ופוליטיים. בדרך כלל, תוצאות אלו נובעות מעסקאות שנסגרות בין מנהיגי מדינות ותאגידים ,אשר פועלים למטרת רווח אישי, לאומי או עסקי שבא על חשבון הכלל.
לעתים קרובות מדיניות כזו נרקמת בקפדנות בשפה של מטרות לטווח ארוך ועם פרצות משפטיות המקנות זכות לבעלי הכוח להנציח את חוסר האיזון והחולי.
גישת האבולוציה המשגשגת היא גישה המכבדת את חכמתו של הטבע ושואפת ללמוד מהטבע ולהתיישר לפיו. הגישה מבוססת על ההבנה כי חוסנו של כדור הארץ היא בראש סדר העדיפויות הקולקטיבי שלנו, וכי רווחתם של כל חלקי השלם תלויים האחד בשני וכי אנו חולקים את גורלנו עם כל המינים. זוהי גישה שמבוססת על חכמתם של מומחי אקולוגיה והבראת מערכות ומנהיגי עמים הפועלים בגישה שמציבה את ההשלכות האקולוגיות בלב כל ההחלטות. היא מתמקדת בפעולות מידיות, בלתי מתפשרות, המוקדשות לביעור כל המחלה וטיפוח 100% בריאות. היא עובדת עם חכמת ההבראה והחידוש של הטבע, ושואפת להשאיר את כדור הארץ עשיר יותר בזכות שהייתנו כאן.
ריפוי האקלים פירושו יצירת אזור גלובלי ללא דיכוי, עם משילות גלובלית חדשה לגמרי המוקדשת לשירות כדור הארץ וכל יושביו, ללא מתן זכויות יתר או דעות קדומות. זה אומר לנוע מעבר לגבולות מלאכותיים של עמים ומדינות, ולרפא ולטפח את הסביבה המשותפת שבה כולנו תלויים. המומחים והטכנולוגיה שיכולים לאפשר זאת כבר קיימים. עכשיו זה רק עניין של התארגנות מסביב לעיקרון זה.
ברור כי התייחסות לשינויי האקלים מתוך גישת ה "קיימות" מחד, או מתוך גישה של "אבולוציה משגשגת" מאידך, תביא לתוצאות שונות לחלוטין. אנחנו כבר לא יכולים להעמיד פנים כי פתרונות חלקיים, עיכובים או פשרות יכולים לספק אותנו. אנחנו גרמנו למחלה סביבתית מסכנת חיים, ומדענים טוענים כי אנו עומדים כעת בפני ההכחדה השישית. אם לא נכבד את הקשרים הבלתי נראים שקושרים אותנו, ונתמקד בשינוי התנהגותנו, נאלץ לעמוד בפני ההכחדה של עצמנו.
ההרס שנגרם כתוצאה משינוי האקלים מטלטל אותנו לעבר תודעה רחבה יותר של חלקנו בבריאה. הדרך היחידה קדימה היא הדרך הרדיקלית - והיא תלויה באהבה, באומץ ובמחויבות של כל אחד ואחת מאיתנו לשנות את דרך החשיבה שלנו ולפעול באופן מיידי עכשיו. בסופו של דבר, רק כאשר נלמד לכבד את המורכבויות של הקוד המופלא הזה של הבריאה, נוכל גם לרפא את מערכת היחסים שלנו אחד עם השני, עם כל המינים ועם החיים עצמם.
